"מלחמות מתחילות כשאתה רוצה, אך אינן מסתיימות כשאתה מבקש." הנסיך, מקיאוולי.
אתם מוכנים לנוע בתוך המערבולת והזרמים של מערכת האינטרסים במלחמה בין איראן לישראל? אתם צריכים לחגור חגורה, להדק את עצמכם למושב ולהסתכל על הכוחות המרכזיים והמעורבים מסביב כדי שתוכלו לקבל תמונה פנורמית מלאה. רק לחצו על כפתור הגלילה מטה והתחילו במסע…
איראן:
העם באיראן הוא מהעמים הכמעט יחידים בהיסטוריה שלא נכבש על ידי עמים אחרים, ובמיוחד לא אירופאים, בשל הטופוגרפיה של המדינה עצמה. במשך כ-2,500 שנים העם האיראני המורכב מקבוצות אתניות שונות מנהל את הקשרים בין הקהילות השונות. הדוגמה הטובה ביותר היא שהמנהיג העליון, עלי ח’ימנאי, הוא ממוצא אזרי ולא פרסי מהעיר משהד שהיא העיר השניה הגדולה באיראן.
המורכבות של השלטון באיראן היא בהתאם. המנהיג העליון שהוא האחראי על משמרות המהפכה, הצבא, הממשלה ואורח החיים הדתי. ממונה לכל החיים ע"י גוף דתי בשם "מועצת המומחים".
נשיא המדינה שהוא המנכ”ל של המדינה, ואחראי לממשלה והוצאה לפועל של ההחלטות של המנהיג העליון, אך, הצבא ומשמרות המהפכה אינם תחת אחריותו.
המג’לס הוא הפרלמנט שחוקיו חייבים לעבור את אישור מועצת שומרי החוקה אשר מוודאת שהם על פי חוקי האיסלאם.
מועצת שומרי החוקה הסמכות העליונה לבחירת שופטים, חוקים, מועמדים לנשיאות, לפרלמנט או למועצת המומחים.
משמרות המהפכה (IRGC) כפופים למנהיג העליון ונחשבים לבעלי סמכות פוליטית, שלטונית וצבאית, ומובילים את יצוא המהפכה האיסלאמית ברחבי העולם.
כעת…תקחו רגע נשימה…
אתם שמים לב שהמערכת אינה כמו למשל במדינה דמוקרטית-ליברלית אלא, היא בעלת גופים שונים עם אינטרסים שונים. זאת אומרת, הנשיא ושריו יתכן מאוד שיש רצון להתקדם במשא ומתן עם ארה”ב בנוגע לשיחות הגרעין או בנושאים אחרים, אבל, זה לא בסמכות הממשלה כמו שלא בסמכותה להחליט על הפסקת אש. האינטרסים אינם חופפים בין הגופים השונים של השלטון. יתכן שהאינטרסים של משמרות המהפכה הם לשמור על מלחמה בעוצמה נמוכה מול ישראל ובאופן שכזה לרסן את הזעם של הציבור כלפי השלטון, לעומת האינטרסים של הממשלה להתקדם למסלול מתון יותר על מנת לשרת את הציבור. ניתן לראות את הפערים בין הדרג הנבחר שלעיתים הוא מתון לעומת הדרגים שאינם נבחרים הנחשבים לקיצונים יותר.
רוסיה:
עבור רוסיה איראן היא האמצעי - הכלי באמצעותו אפשר לשבש, להתערב ולהפריע ליציבות האזורית במזרח התיכון. החל משיתופי פעולה בסוריה ועד אימונים משותפים לקבוצות השלוחות - פרוקסיז - של איראן. במלחמת האזרחים בסוריה למשל, הרוסים הם אלו שאימנו את חיזבאללה והעניקו ללוחמים השיעים תורת לחימה מגובשת ומסודרת הדומה יותר לצבא מאורגן מאשר מיליציה טרוריסטית.
רוסיה קיימה עם איראן מפעלי נשק משותפים במלחמה שלה באוקראינה. בשנת 2023 איראן סיפקה לרוסיה מעל ל-1,700 רחפנים קרביים, ובשנת 2024 מעל ל-3000 יחידות של שאהד 136 מונחי לוויין. רוסיה בשליטתה בסוריה עם איראן קיבלה גישה לים התיכון קרוב לנתיבי המסחר הבינלאומיים, עם גישה לבעלות בריתה של ארה”ב ולנאט”ו. הפיתוי של חסאן נסראללה להתגרות בישראל ולשלוח לעברה רקטות וכטב”מים עלתה לא רק בחייו אלא, באיבוד הנכס החיוני לאיראן, לחיזבאללה ולרוסיה - האחיזה בסוריה. הקונספציה של נסראללה התבססה על הרעיון שהחברה הישראלית היא פריכה ופגיעה, ולכן, היא לא תפתח בחזית נוספת מול לבנון לאור המלחמה ברצועת עזה. כמובן…שהוא טעה…ורוסיה שילמה על כך ביוקר כשאיבדה את סוריה.
רוסיה ניצלה את ההססנות של ארה”ב להילחם במלחמות במזרח התיכון, ולכן, היא העדיפה לייצר כאוס וזעזועים. איזה מפקד אמריקאי מעוניין להסתבך שוב במלחמות לא נגמרות במזרח התיכון לאחר שנים של ייסורים בעיראק ובאפגניסטן? הבחירה של דונלד טראמפ לשלוח מטוסי קרב וכלים כבדים מאוד לאזור המפרץ הפרסי והים התיכון שינו את הלך החשיבה לגבי ההססנות האמריקאית. למעשה, החלטה זו שלחה גלי זעזוע למקבלי ההחלטות הרוסים עד כדי כך שהם העדיפו לתמוך באיראן באמצעות מילים.
סין:
קרוב ל-80 אחוזים מהאנרגיה שסין צורכת מגיעה מאזור המזרח התיכון. סעודיה, קטאר, האמירויות ואיראן. בעוד האזור נתון להשפעה אמריקאית הרי שאיראן היתה השחקנית היחידה שסין חשה עצמאית לפעול בתוכה ללא עיניה של ארה”ב.
שיתוף הפעולה בין סין לאיראן לא היה רק במשלוחים סמויים ונסתרים של אנרגיה כי אם רשת של הברחות עבור אמצעי לחימה, רכיבים שונים שהיו עליהם סנקציות אמריקאיות, מוצרי מחשוב ועוד. רשת ההברחות שימשה את סין להגביר את השפעתה באזור על מדינות חלשות באופן שהיא תוכל לחמוק ממעקב ופיקוח אמריקאי.
הנפט שאיראן ייצאה לסין היה תמיד במחיר נמוך ממחיר השוק, ומאגרי הנפט שלה מלאים ברמה הגבוהה ביותר מכל השנים. המשמעות היא שאם סין תיתקל בבעיה של אספקת נפט אליה, המאגרים שלה יוכלו לשרת אותה במשך חודשים במחיר נמוך ממחיר השוק הנפט הנוכחי. הזרמת הנפט מאיראן לסין יצרה מצב בו לארה”ב לא היה אמצעי ללחוץ על סין בנוגע למדיניות שלה. יבוא הנפט מאיראן איפשר לסין להתעלם מהלחצים הפוליטיים של ארה”ב.
איראן בשל מיקומה הגיאוגרפי היא חלק מתכנית “החגורה והדרך” המשרתת את סין לבנות דרכים וגישה אל מרכז אסיה ואירופה ולעקוף את הנוכחות הימית של ארה”ב באוקיינוס ההודי, ובמפרץ הפרסי. במקרה של משבר אנרגיה וחסימת מצרי מלאקה אשר נתונים למעקב וניטור אמריקאיים אספקת האנרגיה מאיראן יכולה להבטיח לסין שותפה קרובה שאינה רואה בארה”ב שחקנית החיונית עבורה.
איראן באמצעות החות’ים חיפשה לפגוע בשייט החופשי בתעלת סואץ ובים האדום, ולפגוע במוניטין האמריקאי העולמי שיגן על השייט החופשי בעולם. המטרה של אי היציבות בנתיבי המים היתה לגרום לאמריקאים לאבד את החשק והמוטיבציה לפעול במזרח התיכון. אלא, שדווקא פעילות זו הניעה כמה שיותר כוחות אמריקאיים לאזור גם אם במשך חודשים רבים האמריקאים לא היו פעילים באופן עוצמתי. החיוניות של תעלת סואץ לסינים היא הרבה יותר גדולה מאשר לאמריקאים.
במשך שנים האמריקאים שידרו לעולם שהמזרח התיכון לא מעניין אותם…והם סבלו וטבעו בביצות של המלחמות הלא נגמרות. סין ניצלה את חוסר החשק של האמריקאים והרחיבה את השפעתה באזור עד אשר ישראל פעלה מול איראן, וארה”ב הציפה את האזור בכלי מלחמה עצומים ולבסוף גם פעלה לראשונה על אדמת איראן. המסר הדהד בבייג’ין והרתיע אותה. התמיכה של בייג’ין היתה בתחילת המלחמה מרגיזה כאשר סין שלחה מטוסים עם דלק המיועד לטילים אותם איראן שיגרה לעבר ישראל, אבל היו אלו רק ניסיונות בודדים ולא רכבת אווירית של תמיכה.
לאן ממשיכים מפה?
אתם זוכרים שהמבנה השלטוני של איראן הוא פאזל של גופים שלא כולם רואים עין בעין את האינטרס המשותף? ובכן, כאשר מדברים על הפלת השלטון צריך לזכור שאל הוואקום הזה עלולים להכנס גופים עוינים בהרבה מהמשטר הנוכחי, וקריסתו עשויה לערער את המבנה התלוי על בלימה בעיראק. לכן, קריסת המשטר לא תיטיב עם המדינות באזור כולל ישראל.
אולם, אם מתכוונים להחלפת המשטר הרי שזהו צעד שאיראן חוותה אותו בעבר במהפכות שהיא עברה ב-125 השנים האחרונות. מהפכות על הפיכות מתוך העם האיראני ולא בשל כוחות חיצוניים. דווקא בשעת לחץ חיצוני הציבור נעמד מאחורי הדגל. הפחד והסכנה מאחדת אותו. לכן, הפלת השלטון שונה מאוד מהחלפת השלטון.
נניח שההצלחה במלחמה תעודד את השלטון להיות יותר מתון ופרו מערבי, כמו שקרה בגיאורגיה ובאוקראינה, ומדינות אירופאיות או ארה”ב תפעל לחזק את המתונים בשלטון. האם סין ורוסיה ישבו בחיבוק ידיים? האם הם יתנו למדינה המשמשת אותם לצבור כח והשפעה להתקרב למערב? לא סתם ציינתי את גיאורגיה ואוקראינה. ההתערבויות החיצוניות של ארה”ב, אירופה ורוסיה יצרו באותן המדינות מצב פוליטי כיאוטי.
בנוסף, כמובן אלו הם האפשרויות שיש לאיראן להציע לחברות אנרגיה בעולם. שדות הנפט והגז מפתים את המעצמות. זאת אומרת, האם סין תשב בחיבוק ידיים מול חדירתן של חברות אמריקאיות אל המדינה שממנה היא יכלה לייבא הכי הרבה נפט בלי פיקוח אמריקאי? האם היא לא תחזק את הארגונים הטרוריסטיים באזור שיגרמו לאמריקאים להסס לפעול באזור? את אותו הדבר אפשר לומר על רוסיה…גם היא לא תצפה מהצד בשינויים באיראן הפוגעים באינטרסים שלה.
על כל אלה יש לשאול: אם חיזבאללה, החות’ים, איראן ואחרים חדלים להיות איומים משמעותיים כלפי מדינת ישראל, מהי ההצדקה הבינלאומית לתמוך בישראל מבחינה צבאית? לכן, אנו נשמע בחודשים הבאים מצד בעלי האינטרסים השונים על שיקום צבאי של איראן, ועל הסכנה שהיא מהווה לאזור ולישראל. אנו נשמע על חזרתה של התכנית לנשק גרעיני אם מצד בעלי האינטרסים התומכים בישראל או מצד המשטר האיראני עצמו רק כדי שהוא יוכל להקרין עוצמה אזורית. למשטר האיראני אין אינטרס להודות שישראל הצליחה, ולישראל ולארה”ב אין אינטרס להודות שהתכנית שלהם הצליחה רק כדי ששתיהן תוכלנה להמשיך ולהתערב באיראן מול סין ורוסיה. כך או כך זהו משבר שלא נגמר…המורכב מגורמים רבים בעלי אינטרסים שונים.
אם רק עכשיו גיליתם שהעולם נע על כסף ואנרגיה - אני שמח שהצלחתי לחדש לכם בנושא זה.
קראתם? נהניתם? תודה על הקריאה…כעת…אנא לחצו לייק ושתפו אחרים כדי שגם הם יוכלו ליהנות