קוצ'ינה פולסקה
"פולין היא כמו אי בצפון־אירופה שלעתים הוצף בקסדות חיילים מגרמניה או מרוסיה." ג'פרי בלייני
ההיסטוריה מזמנת מעט מאוד פעמים לעמים שונים אפשרויות לשנות את מסלולם. ליהודים זה לקח קרוב לאלפיים שנים כדי לנצל את חלון הזמן בין התפרקותה של האימפריה העות’מאנית לעלייתן של האימפריות האירופאיות במזרח התיכון. לפולנים זה לקח כמה מאות שנים עד אשר הם פעלו בצורה הטובה, החכמה והנבונה ביותר בחלון הזמן הקטן שבין התפרקותה של ברית המועצות ושליטתה המוחלטת של ארה”ב ברחבי הגלובוס.
נתחיל מהבסיס: העולם תלוי במסחר באוקיינוסים. העברת סחורות מנקודה אחת לאחרת על גבי המים למרחקים ארוכים היא אולי ההישג המשמעותי ביותר בתחבורה שהאנושות המציאה אפילו יותר מהטיסה אל הירח. רק לשם המחשה עד כמה יעיל המסחר במים; גוררת אחת אליה משורשרות שתי דוברות על גבי נהר התמזה בלונדון היא שוות ערך לכמות הסחורות שנושאות כ-120 משאיות. המשמעות היא שככל שהמסחר על גבי נהר התמזה יחזור לימיו הגדולים במאה ה-19, כמות המשאיות בלונדון תפחת בצורה דרמטית.
ישנן כמה מדינות שנהנות מגישה למים עמוקים ובהן יפן וטורקיה. ליפן יש את הצי הימי הגדול באסיה ובעיקר יש לה את הצי הימי הכמעט יחיד שיכול לפטרל ולשוט למרחקים במים עמוקים. החיוניות עבור היפנים באבטחה ושמירה על נתיבי המים היא בראש סדר העדיפות העליון הגבוה ביותר מפני שאין ליפנים אפשרות לטפח משק אנרגטי או מזון או תעשייה או כמעט כל דבר עבורה בייצור עצמי מבלי לייבא כמעט את הכל ממדינות אחרות.
לטורקיה יש את הצי הימי הגדול ביותר במזרח התיכון, ועבור טורקיה שמירה על נתיבי המסחר בים התיכון נמצאת בסדר עדיפות גבוה. שתי המדינות היו מעדיפות לנהל את השמירה והאבטחה של נתיבי המסחר הימיים ללא האמריקאיים לצידם, וכל אחת בעיני עצמה צודקת, אלא, שבעידן הפאקס-אמריקנה הדרך של ארה”ב לשמור על האזורים החיוניים עבורה היא באמצעות הפיטרולים והשייט ברחבי האוקיינוסים בעולם.
הגיאופוליטיקאי פיטר זיהאן, כתב בצורה מרתקת בספרו, The end of the world is just the beginning, על יציאתה של ארה”ב מאזורים שונים בעולם ובעקבות זאת, המדינות באסיה או במזרח התיכון צפויות לחוות משברים כמו מחסור במזון או במקורות אנרגיה או במוצרים אחרים. זה אמנם נכון, אבל באופן חלקי, מפני שהמלחמה במזרח אירופה בין רוסיה לאוקראינה יצרה שינוי בפרדיגמה שזיהאן כתב עליה, ושיתופי הפעולה בין איראן, רוסיה, סין וערב הסעודית יצרו בלוק מרכז אסייתי ממנו ארה”ב אינה יכולה להתעלם. ארה”ב מחשבת את מסלולה מחדש.
כדי שארה”ב תוכל לשמור על מעמדה העולמי ועל האזורים החיוניים עבורה, היא תשקיע באירופה ובמזרח התיכון שוב, ויציאתה מאזורים שונים בעולם תבוטל. יתכן אמנם שחיילים אמריקאיים לא יציבו עוד את המגפיים שלהם על אדמות שונות כפי שזה קרה במלחמת העולם הראשונה, השניה, קוריאה, וייטנאם, המפרץ, עירק, אפגניסטן, סוריה, לבנון או בדרום אמריקה, אך כדי למנוע מאמריקאיים להילחם הרחק מהבית עליה לצייד מדינות אחרות בנשק.
את מי מציידים אם כך? את פולין. דווקא החולשה הגיאוגרפית של פולין היא היתרון שלה בעידן החדש שבו העולם מחולק ובכל אזור מדינה חזקה או מעצמה. לפולין למשל, אין צי ימי חזק מפני שאין לה גישה לנתיבי המסחר הבינלאומיים. לכן, היא זקוקה לכח אמריקאי חזק שיבטיח עבורה את נתיבי השייט פתוחים. לפולין אין מכשולים גיאוגרפיים טבעיים כמו רכסי הרים שיכולים לצמצם או למנוע או להקשות על פלישה של צבאות זרים כפי שהיא חוותה במלחמת העולם השניה, כשגרמניה ורוסיה פלשו אליה, ומשום כך היא זקוקה לתמיכה צבאית משמעותית, ולפולין יש קירבה ליריבה אמריקאית: רוסיה.
הגיאוגרפיה של פולין היא אחת הגרועות ביותר באירופה. היא שוכנת באזור המישורים הצפון האירופאיים, וכמו שחקלאים אוהבים שטחים מישוריים כך גם צבאות, ואכן, זהו האזור עם הכי הרבה קרבות, רציחות שפיכות דמים, כיבושים וחילופי שלטון יותר מכל חלק אחר בהיסטוריה האירופאית. למה? כי קל להילחם בו ואין לאף מדינה מכשולים טבעיים להגן על עצמה. כך עם גרמניה או בלגיה או הולנד או אוקראינה או מערב רוסיה או פולין.
לפולין יש מוצא לים הבלטי אבל הגישה לנתיבי המסחר מוגבלים עד מאוד. המעבר מהנמלים בפולין אל העולם עובר דרך מיצרים עליהם שולטות דנמרק ושבדיה, ובהמשך נורווגיה ובריטניה. זאת אומרת, על מנת שסחורות ישוטו באופן חופשי אל פולין או ממנה, על מדיניות החוץ של הפולנים יש אילוצים משמעותיים, מפני שקל מאוד לחסום את המסחר הימי אליה וממנה.
את המכשולים הגיאוגרפיים הניצבים בפניהם הבינו עוד לפני מאות שנים המלכים בפולין, ובמהלך המלחמות בין השבטים הגרמאניים והסלאבים נוצר שלטון פולני ששלט על חלקים נרחבים כמו חלקים ממה שהיא גרמניה היום, על אוקראינה, על בלארוס, וליטא, לאטביה ועד כמעט מוסקבה. ההתרחבות של השליטה הפולנית העניקה לה את האפשרות להגן על עצמה מהפלישות של העות’מאנים כמו גם של עמים אחרים במזרח אירופה ולהבטיח לעצמה מרחב גיאוגרפי עצום השומר על מדינת האם שהיא די דומה לפולין של ימינו.
במאה ה-14 האימפריה הפולנית הפכה לביתם הבטוח של היהודים באירופה, והם היגרו אליה. צווים שהוצאו במאה ה-12 נגד היהודים בוטלו מהחוקה החדשה, וההגירה ההמונית אל פולין הניעה מיליוני יהודים אל המקום החדש שכונה בשם, “פה-לן-יה”. האימפריה הפולנית היתה המקום הבטוח ביותר באירופה באופן כללי, ומלחמות דת שהתחוללו באזורים אחרים באירופה הבליטו את יחסי השלום בין העמים תחת השליטה הפולנית, בעיקר על רקע האיחוד בין פולין לליטא, שנוצר כתוצאה מנישואיה של נסיכת פולין לדוכס ליטא.
זו היתה יכולה להיות אימפריה חזקה אם היו לה….המממ…נתיבי מסחר ימיים בינלאומיים ורכסי הרים. אבל, האילוצים הגיאוגרפיים הכריעו את השליטה הפולנית, ומבלי שליטה בנתיבי המסחר הימיים הבינלאומיים ומכשולים גיאוגרפיים משמעותיים היא נותרה פגיעה ביבשה.
הכוחות הצבאיים של רוסיה, אוסטריה ופרוסיה תקפו את פולין מכל כיוון והעמידו את הצבא הפולני בפני שלוש חזיתות. בין השנים 1772-1795 פולין פוצלה וחולקה חמש פעמים בין המדינות התוקפות. אוסטריה שלטה על מה שהיום הם השטחים של גליציה, קרקוב והעיר וורשה. רוסיה שלטה על ליטא ועל אוקראינה, ופרוסיה על חלק מהאזור של קרקוב ועל הגישה לים הבלטי עד ליטא.
מלחמת העולם הראשונה שהביאה לקריסתן של המונרכיות הרוסית, האוסטרית והגרמנית יצרה לפולין הזדמנות להרחיב את גבולותיה. היא קיבלה את ההכרה בגבולותיה החדשים מהמדינות המנצחות בהסכם וורסאי לאחר המלחמה. גבולותיה של פולין עוצבו מחדש ושוב…ללא גישה טובה לנתיבי מסחר בינלאומיים ומוצא לים ורכסי הרים גבוהים, תוך שהיא נמצאת בין המדינה התעשייתית החזקה באירופה - גרמניה לבין ברית המועצות שנחשבה אף היא למדינה תעשייתית חזקה, פולין נמחצה ביניהן.
הלחץ על פולין התעצם אף יותר כשבגרמניה עלו הנאצים לשלטון, והמדינות האירופאיות העניקו לאדולף היטלר את האפשרות לאחד את אוסטריה ואת צ’כוסלבקיה עם גרמניה, ובנוסף מה שנחשב בעיניי הגרמנים כשטח גרמני עצמאי - דנציג. הביטוי בשטח היה שגרמניה הנאצית מקיפה את פולין מכל עבר, והאיום גבר בעקבות הסכמים שנחתמו בין ברית המועצות לגרמניה. לפולין היו סיכויים נמוכים תחת הלחץ היבשתי-צבאי לשרוד זאת.
פולין נרמסה תחת המכונה הגרמנית והפטיש מברית המועצות ולאחר מלחמת העולם השניה, היא נשלטה על ידי שלטון סובייטי מ-1947 ועד 1990. בעקבות קריסתה של ברית המועצות, פולין פעלה להבטיח את עצמאותה וב-1999 היא באופן רשמי צורפה לברית נאט”ו, ובשנת 2004 לאיחוד האירופאי. פולין ממשיכה במסעה קדימה אל חיזוק כוחה הצבאי בחסות ארצות הברית: בחודש מרץ השנה הקימה ארצות הברית בסיס צבאי קבוע בפולין, ליד העיר פוזנאן.
זה לא סוד שפולין נמצאת בחזית המלחמה מול רוסיה, ועיקר הנשק המסופק לאוקראינה עובר דרך פולין. אולם, יתכן ודווקא עניין זה עשוי לגרות את השלטון במוסקבה לפעול מול וורשה. לדוגמה, ארה”ב מעוניינת לספק לאוקראינה מטוסי קרב מסוג F-16. באוקראינה אין שדות תעופה המתאימים לתפעול המטוסים, אז האפשרות היחידה היא שהמטוסים ימריאו מבסיסי חיל אוויר בפולין.
אם המטוסים יטוסו אל עבר מטרות רוסיות הרי שרוסיה תראה את פולין כאחראית למתקפות עליה והמלחמה עלולה להתרחב אל פולין ולהכניס את האזור כולו למלחמה עולמית. נראה כי בבית הלבן בוושינגטון משחקים באש וטרם מבינים לעומקם את המשמעויות האסטרטגיות. אחרי הכל, האמריקאים גרים רחוק מאוד מאירופה - קצת קשה להבין את הזירה הבינלאומית כשהכסא של הנשיא בבית הלבן ממוקם אלפי מיילים מעבר לאוקיינוס. מוסקבה ממוקמת מקייב רק כמה מאות קילומטרים - וכנראה שהמרכיב הנפשי משמעותי הרבה יותר אם ההתרחשות קרובה לשלטון או רחוקה ממנו.
ההיסטוריה הפולנית מלאת הצער, המלחמות והטרגדיות דוחפות אותה למלא את הוואקום הצבאי האירופאי מול רוסיה ומול…טורקיה. כן…כן…טורקיה. איך טורקיה עשויה לחדור לאזור הפולני? ובכן, לטורקיה יש נוכחות צבאית עוצמתית בים התיכון, ולכן, יעדיפו המדינות האירופאיות כמו קרואטיה ומונטנגרו ביחד עם איטליה ויוון לקיים שיתופי פעולה צבאיים בים האדריאטי בין קרואטיה לאיטליה, ויאפשרו לפולין מוצא אל הים התיכון תמורת סיוע צבאי על השטח מקרקוב ועד הנמל ריאקה בקרואטיה.
אמנם, לשם כך תדרש ארה”ב לסייע ולתמוך אבל, כדי שהיא תוכל למנוע מטורקיה להפוך למעצמה האזורית הגדולה שנשיאה טאייפ ארדואן פועל לבסס, כמו בפלישות הצבאיות שהוא מורה עליהן לצפון עירק וסוריה, ארה”ב תפעל לצמצם את התעצמותן של מעצמות חדשות, וטורקיה נתפסת ככזו, ולכן, ארה”ב תסייע לפולנים לצמצם את כוחה של טורקיה כמעצמה ימית בלעדית בים התיכון, עוד לפני שהיא תיעשה כזו.
בעתיד הקרוב נראה כי המלחמה בין אוקראינה לרוסיה היא ללא תוחלת או תכלית וככל שהאמריקאים יגלו נוקשות מול רוסיה בנוגע למשא ומתן על עתידה של אוקראינה, המלחמה תימשך כשרוסיה עשויה לנגוס חלקים נרחבים מהמדינה. כבר היום למעשה, מזרח אוקראינה היא תחת שליטה רוסית, ועשויה להישאר כך. לרוסים אין כל רצון לכבוש את מערב אוקראינה מפני שהם מבינים את המשמעות מבחינה מדינית, פוליטית, בטחונית וכלכלית. יותר נזק מתועלת. על כן, סביר להניח כי אוקראינה בשנים הבאות תהיה מדינה אחרת. היא תפוצל בין המערב לרוסיה.
חלקה המערבי של אוקראינה יהיה בחסות מערבית ונאט”ו - תחת הגמוניה פולנית וחלקה המזרחי תחת הגמוניה רוסית, והאזור העיקרי שבין פולין לרוסיה במזרח אוקראינה יהיה אזור נייטרלי או אזור חיץ בין צבא נאט”ו לצבא הרוסי. אוקראינה איבדה את עצמאותה ואת חבלי ארצה לשנים רבות. מבחינת הפולנים מלחמות הן הזדמנויות - והבלוק הפולני מול רוסיה וטורקיה מעוצב מחדש. אחרי הכל העמים הסלאבים נלחמים אלו באלו ומחליפים צדדים…והרנסאנס הפולני עשוי להושיב יחד את האוקראינים והפולנים סביב שולחן אחד ולדון בעתיד שתי המדינות, ולרקוח תבשיל פוליטי-כלכלי-מדיני כמעט כמו מרק סלק - barszcz.