"בממלכת החיגרים כל אחד חושב כי הוא הולך בסדר." פתגם גרמני
העולם המודרני שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו עם ההודעות המהירות בטלפונים, והתניידות מאתר אחד למשנהו בכמה דקות ברכב או כמה שעות במטוס, מזון זמין בטעם אסייתי או צרפתי בפחות משעה עגולה, ושפע של אפשרויות החל מבגדים והנעלה מכל רחבי העולם בלחיצת כפתור ועד סוגי פולי קפה מאי שם באפריקה או אי שם מדרום אמריקה הוא עולם המבוסס על מקורות אנרגיה ואין זה משנה מהי דעתנו על האקלים.
החקלאות היעילה יכולה לשגשג רק אם מחיר הדלק המניע את הכלים החקלאיים החורשים את השדות או המשאיות האוספות את היבולים יהיה נמוך, כמו שכבלי החשמל והתקשורת מיוצרים במפעלים המבוססים על תזקיקי נפט או גז. עולם הרפואה מציל החיים חי ונושם פלסטיק בכל פינה ופינה, והחומרה עליה מתבססת הרפואה היא זו אשר ממנה מנסים להימנע או לצמצם אותה. האילוצים של המציאות מחייבים את כולנו תמיד לחשוב במונחים של חלופות. אם החלופה לדלק זול היא סוס או שור ומחרשה בשדה כמה אנשים אנו מוכנים שימותו ברעב בשל המחסור במזון? מהי החלופה לכביש אספלט או לכפפות פלסטיק של מנתח לב?
בעולם בו אנו חיים הבחירות שלנו הן בין חלופות, ומבלי לבחון אותן קיים קושי רב לגבש מדיניות המבוססת על משאלות לב. אחת הדוגמאות הבולטות היא התכנית של גרמניה - “Energiewende” - מעבר אנרגטי - שנועדה לתמוך במערכות של מקורות אנרגיה מתחדשות ונקיות כדי להפחית את פליטות הפחמן הדו חמצני, בשל החשש מהעתיד הקודר של שינויים קיצונים באקלים כדור הארץ.
כדי לתמוך במעבר אנרגטי על מקבלי ההחלטות לגבש מדיניות המאתרת חלופות טובות מאלו הנוכחיות. למשל, מעבר אנרגטי משריפת עצים לשריפת פחם, ומשריפת פחם אל גז טבעי וכן הלאה. כך אנו פועלים בתחומים רבים בין אם נסיעה באוטובוס היא חלופה טובה מרכב פרטי או רכישה של מוצר בתשלום אחד או בכמה תשלומים, שכירת נכס מול קנייה שלו ועוד. אנו חיים בין חלופות ואין זה שונה בתחום האנרגיה.
בחודש ספטמבר 2022 בפוסט שפירסמתי בפייסבוק הצבעתי על הבעיה העצומה בפניה גרמניה ניצבת בשל מחירי האנרגיה הגבוהים, על רקע המלחמה שהתרחבה בין אוקראינה לרוסיה. כתבתי את הדברים הבאים:
“בחודשים הקרובים ייאלצו הרשויות הגרמניות לכפות על האוכלוסיה הפסקות חשמל יזומות. מפעלים יעצרו את הפעילות. אספקות ללקוחות יידחו או יבוטלו. מקומות עבודה יחלו לצמצם את כח האדם, והכלכלה הגרמנית תכנס לאחת התקופות הקשות ביותר מזה למעלה מחמישה עשורים.
משום שהצריכה הגרמנית נמוכה בשל הבעיה הדמוגרפית, והלקוחות מחוץ לגרמניה לא יקבלו את המוצרים שלהם בזמן, הם עשויים לפנות למתחרים של הגרמנים. המפעלים הגרמנים ללא ספק – יאבדו שווקים שנבנו בעמל רב במשך שנים.
לא יהיה זה מופרך לראות הגירה של מהנדסים גרמניים מוכשרים ברמה הגבוהה ביותר בעולם אל ארה"ב. גרמנים בני חמישים ויותר מועסקים על ידי אמריקאים צעירים מהם תמורת שכר נמוך עשויה להיות המציאות.“
רוברט האבק, סגן קנצלר גרמניה, ושר הכלכלה והאנרגיה, מסר לתקשורת בחודש פברואר 2024 כי הכלכלה הגרמנית תצמח ב-0.2% בלבד במהלך 2024, לעומת התחזית הקודמת שהניחה כי תהיה צמיחה של 1.3% במהלך 2024. למעשה, זוהי תחזית שלילית בשל ההגירה שחוותה גרמניה בשנת 2023 של מעל ל-300 אלף אנשים שיצרכו יותר אנרגיה והרשויות בגרמניה ייאלצו להשקיע יותר משאבים ותשתיות, מה שמציב את הגידול באוכלוסיה הגרמנית על כ-0.35 אחוזים.
משום שהדמוגרפיה הגרמנית בנסיגה שלילית והצריכה המקומית מצטמקת, הכלכלה הגרמנית במשך שנים רבות התבססה על יצוא, ולמעשה כמחצית מהתל”ג נסמך על מכירה לשווקים מחוץ לגרמניה. אם אתם צעירים סביר להניח שתחליפו כל כמה שנים את הרכב. מרכב קטן בשלב הרווקות לרכב גדול יותר, במידה והתחתנתם ונולדו לכם ילדים וצרכי המשפחה גדלים. לעומת זאת, אם אתם מעל לגיל 55 שנים סביר להניח שיש לכם הון עצמי לרכוש רכב, שישרת אתכם במשך שנים רבות ולא תמהרו להחליף לרכב אחר, מפני שהצרכים הפרטים שלכם לא ישתנו כל כך מהר. בשכבת גיל של מעל ל-55 שנים רוב האנשים מצמצמים את הצריכה המקומית משום שהילדים גדלו. זאת אומרת, שאת המוצרים שגרמניה מייצרת בבית מעט תושבים גרמנים צורכים משום ששכבת הגיל הדומיננטית והגדולה בגרמניה היא מעל ל-50 שנים, ולכן, התלות שלה בשווקים חיצוניים גדולה.
גרמניה לא הצליחה מול האתגר הדמוגרפי ולא חמקה מהבעיה של כל המדינות העשירות החל מיפן, קנדה, הולנד, דנמרק, קוריאה הדרומית ומדינות נוספות שחוו מעבר מחיי הכפר אל החיים בעיר, מבתים עם חצרות ומשק בית לדירות קטנות, ואל רובד זה נוסף תהליך חברתי של נשים המצטרפות לשוק העבודה. יוקר המחייה, מיעוט שעות הפנאי, מגורים בבתים קטנים יותר ושינויים בהעדפות חברתיות עיצבו חברות מודרניות ועשירות עם מעט ילדים ביחס לשכבת הגיל שנעה בין הגילאים 50-70 שנים.
גרמניה היא מדינה המבוססת על תיעוש כבד, והבריחה של הפוליטיקאים הגרמניים מהמציאות שבה מתמודדים עם חלופות בתחום האנרגיה הביאו אותה לצמצם את תכנית פיתוח משק האנרגיה הגרעינית עוד משנות ה-70 של המאה ה-20 - בעיקר על רקע תעמולה רוסית כבדה מאוד, שעודדה צריכת גז זול מרוסיה ופיתוח אמצעי אספקת חשמל כמו טורבינות רוח ופאנלים סולארים באזורים שאין בהם הרבה שמש או משבי רוח חזקים וקבועים.
גרמניה השתמשה בהזרמת גז זול מרוסיה כאמצעי לפיתוח התעשייה שלה, וגם כמוצר שאפשר למכור אותו למדינות השכנות באירופה. כך הצליחה הכלכלה הגרמנית להתחרות בשווקים מול ארה”ב, יפן וסין. אך, במקום לפתח משק אנרגיה עצמאי היא שמה את עתידה בכפות ידיה של רוסיה, והפכה לקורבן של המלחמה בין ארה”ב לרוסיה. בכל תקופה התלות שלה משתנה בין גז מרוסיה או גז מארה”ב. מקבלי ההחלטות הגרמניים בחרו לדרוך על כל מוקש אפשרי בנושא זה.
הבונדסרכנונגסהוף הגרמני, או משרד הביקורת הפדרלי, הוא גוף ממשלתי עצמאי שתפקידו על פי חוק לפקח על הניהול הכלכלי של גרמניה. גוף זה פירסם דו”ח של 58 עמודים המבקרים את ניהול תחום האנרגיה בראשותו של שר האנרגיה, רוברט האבק.
הדו”ח אומר במפורש את מה שכולם יודעים אבל אף אחד מהאחראים לא מודה בכך, שרוח ושמש הן מקורות אנרגיה בלתי פוסקים, אשר דורשים "מערכת גיבוי כמעט מלאה" כדי לספק "אספקת חשמל מובטחת וניתנת לשליטה" כאשר השמש אינה זורחת והרוח אינה נושבת. "אסטרטגיית התחנות הכוח" המרעישה של האבק, שהוצגה בפברואר, "כנראה לא תספיק" לספק "קיבולות גיבוי מובטחות וניתנות לשליטה". זאת משום ש"האסטרטגיה" מתכננת רק מחצית מהקיבולת שתוכננה במקור, משום שלא ברור אם התנאים יהיו של הגיבוי יהיו זמינים. אנחנו עוברים ממערכת חשמל פונקציונלית לכמה שאיפות לא ממשיות, שאינן הדברים ששומרים על האורות דולקים.
על פי חוק, גרמניה הייתה חייבת להעניק חוזים ל-12.84 גיגה-ואט של טורבינות רוח ב-2023. רק מחצית מהחוזים האלה מצאו לקוחות המוכנים להשקיע כסף רב, מה שאומר שהיתרה חייבת להיות מוענקת ב-2024, בנוסף ל-10 גיגה-ואט שכבר מתוכננים לשנה הזו. אין סיכוי לממש יעד זה. רוח ושמש אינן טובות אם החשמל שהן מייצרות לא יכול להגיע לצרכנים, ופרויקט זה דורש הרחבות עצומות של רשת החשמל. למשל, צריכים כ- 6,000 קילומטרים נוספים של כבלי חשמל מעבר למה שיש היום בגרמניה.
אך, חשמל הוא חלק קטן מסך כל האנרגיה ובלעדי דלקים פוסיליים כמו הגז שזרם במחיר נמוך מאוד לתעשייה הגרמנית, מפעלים פטרוכימיים לא יוכלו לייצר מוצרים במחירים תחרותיים. על כן, גרמניה הכפילה את ההימור שלה והעבירה חלק ניכר מקווי היצור לסין, הן כדי לשמור על תחרותיות והן כדי להרחיק ממנה בשם המאבק באקלים המשתנה, את הבעיות הסביבתיות הנגרמות ממפעלי התעשייה.
גרמניה מעתיקה את התלות ברוסיה - לתלות בארה”ב, ומפתחת תלות כלכלית בסין ועשויה לסבול שוב בשל המאבקים הגיאו פוליטיים בין המעצמות. תסריט סביר למשל, שארה”ב עשויה להטיל סנקציות על חברות בסין, וסנקציות משניות על מדינות הסוחרות עימה - מה אז תעשה גרמניה אם היא ביצעה מיקור חוץ לסין? אני רוצה להזכיר את מיקור החוץ שביצעה גרמניה בתחום ההגנה והביטחון, כשנותרה מחוץ למשחק הפוליטי, והעדיפה להמשיך את החיים למרות האגרסיביות של רוסיה ב-2008 בגיאורגיה או ב-2014 מול אוקראינה. זכורים עוד דבריו של טראמפ, שארה”ב תצמצם את התמיכה בנאט”ו כל עוד המדינות לא משקיעות לפחות כ-2 אחוזים מהתל”ג שלהן בהגנה צבאית, ומול מה שגרמניה לעגה במשך שנים, העימות בין אוקראינה לרוסיה ב-2022 פגש אותה לא מוכנה לחלוטין.
בינתיים ההתפתחויות של משבר האנרגיה הכורך חבל סביב צווארה של הכלכלה הגרמנית ממשיכות להרעיל את הציבור הגרמני. אנרגיה יקרה יש לה משמעות אדירה על החיים עצמם. יוקר המחייה בתחום הדיור תרם לנסיגה עצומה בבנייה של מגורים ולירידה בבעלות על נכסים בגרמניה. התסכול של הציבור מתרחב עם התעצמות המפלגות הקיצוניות. זאת אומרת, שמחירי האנרגיה הגבוהים דחפו את גרמניה לשפל כלכלי, וההשלכות הן פוליטיות.
המפלגה “אלטרנטיבה לגרמניה” בהיבט הכלכלי דוחפת את הגרמנים לצאת מהאיחוד האירופאי, ולחזור אל המארק הגרמני. בנוסף היא תומכת בעצירת התמיכה באוקראינה, ובתחום האנרגיה היא תומכת בשימוש בדלקים פוסיליים ובאנרגיה גרעינית על פני המדיניות של מפלגת הירוקים.
גרמניה נמצאת על פני תהום וללא שינוי משמעותי במדיניות האנרגיה או בפוליטיקה מכוניות האאודי או ה-BMW או המרצדס יהיו מהדגמים האחרונים שגרמניה תייצר עבור השווקים בעולם. מהנדסים גרמנים מוכשרים לא יחזרו מארה”ב או מסין או ממדינות אחרות בהן ישתמשו בידע המופלא שנצבר במוחם. המודל התעשייתי הגרמני צמא למולקולות שעשו אותה לכלכלה משגשגת. האילוצים של המציאות יכריחו את הפוליטיקאים שלה לשנות את מסלולם, אבל עד אז…היא תחווה לא מעט כאב.
תודה על הקריאה ! אם אהבתם אתם מוזמנים ללחוץ לייק ולשתף לאחרים.