משחק האשמות - חלק 1
ההחלטה שלכם להתפרק מנשק גרעיני עושה את אוקראינה, ארה"ב והעולם כולו הרבה יותר בטוחות ומאובטחות." ביל קלינטון לאוקראינים 1995
נניח שאתם מעוניינים לייסד מדינה עם גבולות בטוחים. עליכם להסתכל על המפה ולבחון את הגיאוגרפיה של אזור מסוים. אתם צריכים מדינה שהגבולות שלה מעוצבים על ידי מכשולים טבעיים כמו רכסי הרים גבוהים או מדבר רחב ועצום או יער טרופי סבוך. לפני אלפי שנים והיום, סיכויי ההישרדות של מדינה גבוהים יותר אם המכשולים הגיאוגרפיים מצמצמים את היתרונות של האויב. במידה ומנהיג של מדינה כלשהי יקום על צד שמאל, כועס ומאוכזב שבמדינה שלכם יש חומר גלם או משאב טבע יקר שהוא חומד אותו, אתם לא תרצו לעשות לו חיים קלים בנוגע לכיבוש הארץ שלכם.
אם תסתכלו על המפה של אירן, תוכלו לראות שהריכוז של האוכלוסיה הפרסית הוא בעיקר מאחורי רכסי ההרים: אלבורז וזגרוס שגובהם הוא מעל ל-4000 מטרים והם נחשבים לרכס ההרים הגבוה במרכז אסיה. הערים טהרן, טאבריז, אספהן ושיראז מוגנות במשך מאות שנים, ואין כמעט אף צבא שהצליח במסע הכיבושים שלו למרות הניסיונות הרבים של טובי הלוחמים ההיסטוריים כמו אלכסנדר מוקדון, שהצליח לאחוז בה שנים ספורות בלבד. מלבד העיר בושהאר הממוקמת לחוף הים של המפרץ הפרסי רוב האוכלוסיה הפרסית חיה בחלק הצפוני ההררי המוגן של המדינה.
רכסי הרים מגינים על בירת טורקיה אנקרה, שווייץ, ועל הערים קאבול וקנדהר באפגניסטן. אין פלא שהצבא הרוסי והצבא האמריקאי נכשלו במשימתם בארץ הררית הזו. רכס ההרים הגבוה בעולם - הרי ההימאליה שומר על גבולותיהן של הודו וסין, ומנע במשך מאות שנים מלחמות בין העמים. אז…עליכם לאתר על המפה העולמית אזור הררי…שישמש כמכשול למתוח קווי אספקה ויקשה מאוד על הלוגיסטיקה הצבאית לספק אוכל, שתיה, נשק, חיילים וכלי רכב צבאיים.
מכשול גיאוגרפי נוסף הוא המדבר. גם היום למרות היכולות הטכנולוגיות יידרשו מאמצים עצומים לחצות מדבריות. האימפריה במצרים או בשומר שגשגו במשך קרוב לאלפיים שנים, מפני שהמדבר דיכא את השאיפות הפוליטיות לכבוש ולצאת למלחמה מול המצריים או השומריים. היום, מדבר סיני משמש את ישראל כאזור חיץ בינה לצבא מצרים ובגלל גודלו של המדבר יידרשו כוחות עצומים מצריים לאיים על ישראל, והם יהיו חשופים למתקפות אוויריות של חיל האוויר הישראלי. המרחק ממרכז הארץ לתעלת סואץ ולצבא מצרי כלשהו הוא קצת יותר מ-7 שעות נסיעה רצופה. מדבר מקסיקו הוא אזור חיץ בין ארה”ב למקסיקו, רוב האוכלוסיה המקסיקנית מתגוררת במרכז המדינה במרחק שעות רבות מהגבול האמריקאי.
אבל…אם אתם תייסדו מדינה, ותחפשו מיקום גיאוגרפי המסוגל לספק מכשולים גיאוגרפיים שיוכלו לשמש כאמצעי הגנה הרי שהמכשול הטוב ביותר מכולם הוא הים. קשה עד כמעט בלתי אפשרי למתוח קווי אספקה ולוגיסטיקה צבאיים ארוכים באוקיינוסים. לארה”ב יש את המכשולים הגיאוגרפיים הטובים בעולם: האוקיינוסים הפסיפי והאטלנטי משני צידיה. רכס הרי הרוקי והאפלצ’ים. הגבול עם קנדה הוא רשת של אגמים עצומים ויערות, ובדרום מרבדי חולות של המדבר המקסיקני המשתרע על פני אלפי קמ”ר. זה לא במקרה - אלא, תכנית של מייסדיה שהבינו את המשמעות הגיאוגרפית של מכשולים ועודדו את האוכלוסיה להתפשט מערבה, ודרומה וצפונה ו-13 מושבות עיצבו את המדינה החזקה בעולם.
מגורים באזורים הרריים או מדבריים אמנם מעניקים הגנה, אבל, הם גם יוצרים בידוד וניתוק עם האוכלוסיות והקהילות ממקומות אחרים. קהילות מדבריות או הרריות יתקשו מאוד לשמור על פיתוחים וחדשנות והן עלולות למצוא את עצמן בפיגור טכנולוגי מול מדינות אחרות. אם אחזור לדוגמה הראשונה - איראן, הרי שהקשר בין הקהילות השונות והמיעוטים החיים באזורים ההרריים יצרו מערכות חיים נפרדות, ורק לפני כמה שנים סיימו לסלול כבישים אל אותן קהילות אזריות, כורדיות, ערביות ואשוריות. כמעט בלתי אפשרי ליצור אחדות קהילתית בין אוכלוסיות מבודדות על רקע שטח הררי, וזה לא שונה משבטים אבודים המתגלים באיים רחוקים או בג’ונגלים העמוקים באמזונס או בהודו. המכשולים הגיאוגרפיים הם שומרים ומגינים אבל גם מבודדים את האוכלוסיות מהעולם והפערים הטכנולוגיים מותירים את הקהילות המבודדות בנחיתות.
אך, מה אם נולדתם במדינה שאין לה מכשולים גיאוגרפיים טובים כמו הרים או מדבר או ים. מה אם הייתם מנהיגים את המדינות הבאות: פולין, גרמניה, הולנד, בלגיה, אוקראינה, ליטא, לטביה, אסטוניה ורוסיה…? ובכן, ברוכים הבאים אל הסיוט הגיאופוליטי האירופאי - המישורים הצפון אירופאיים. פה…! נערכו הקרבות האכזריים, הרעים, המדממים והקשים מכולם. כל המאבקים הכי רצחניים אירעו על שטחים מישוריים האהובים מאוד על חקלאיים - וגם על חיילים.
השטחים המישוריים איפשרו למונגולים לנוע בקלות ממרכז אסיה ולחדור ליבשת אירופה. תחילה מהקווקז אל מעמקי רוסיה ומשם אל פולין, גרמניה, בלארוס, אוקראינה ועד מולדובה. סלובקיה, הונגריה ועד רכסי ההרים באוסטריה. כח לוחם של 70 אלף חיילים חצה מאוקראינה אל מרכז אירופה, וכבש את הונגריה, פולין וחלקים מגרמניה. הכיבושים התפשטו בעיקר במישורים הגדולים של הונגריה, סלובקיה ופולין אך לא מעבר לשטחי המרעה ששימשו את הסוסים עליהם רכבו המונגולים והם רכסי ההרים הגבוהים הסמוכים לאוסטריה.
לא הייתי מטריח אתכם בהבדלים גיאוגרפיים בין מדינות, קהילות ועמים ללא סיבה. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מורכבת משכבות רבות של מדיניות חוץ, מאוויים פוליטיים, יריבות היסטורית וגם…ובעיקר…המרכיב החשוב לא פחות - הגיאוגרפיה. איך אפשר לומר זאת אחרת, רוסיה וגיאוגרפיה זה פשוט לא צוות מנצח. אם יש משהו לרוסים זה בוודאי לא רכיבים גיאוגרפיים המאפשרים למנהיגי המדינה הרוסית להיות יותר רכים בנוגע למדיניות החוץ והבטחון שלהם בכל מה שקשור לאוקראינה.
הנהרות ברוסיה הם בעיקר קוסמטיים, ואי אפשר כמעט להוביל בהם סחורה ואנשים, משום שהם נעים אל אזורים שוממים ורחוקים, והאקלים החורפי הקשוח גורם לנהרות לקפוא ובעצם להוציא אותם משימוש אל שנת חורף עד בוא האביב. טייסים רוסים במסגרת אימונים צבאיים מפציצים את הנהרות הקפואים. קרוב ל-3200 קילומטרים של שטח בין הצפון הרחוק להרי הקווקז חלק מהמישור הצפון האירופאי הרוסי - שטח עצום וריק ברובו מתושבים עם אקלים לא יציב שעל מנת שהוא יתפתח למקום ראוי עם גידולי מזון, תשתיות מים וביוב, מגורים ותעשייה, וכמובן פיתוח אמצעי הגנה על האוכלוסיה יש צורך במיליוני ידיים פועלים…שאינם בהישג יד עבור הרוסים.
רוסיה מצידה המזרחי מוגנת על ידי שרשרת רכסי הרי אורל והשטח העצום והקפוא של סיביר. זאת אומרת, אין מפקד צבאי מספיק משוגע שינסה לכבוש אותה מסיביר. האזור עצום, קפוא, הררי ללא דרכים לנוע בהן כמעט, וללא תושבים ותשתיות. שטח עצום מאוד מאוד ושומם מאוד מאוד. מצידה המערבי של רוסיה הסיפור הוא אחר, מפני שלרוסיה יש שליטה מהיבשת האירופאית ועד סוף העולם במזרח אסיה, המנהיגות הרוסית מתבוננת על כל העולם, ואולי הערים החשובות של הרוסים ממוקמות באירופה, אבל הרוסים לא רואים את עצמם חלק מאירופה כי הם..ובכן…רוסים.
בשנת 1605 הפולנים פתחו במתקפה על רוסיה משטחי המישור הצפון אירופאי, ואחריהם השבדים בשנת 1708, נפוליאון ב-1812, הגרמנים פעמיים - ב-1914 וב-1941, ובעצם משנת 1812 מהמלחמה עם נפוליאון, הרוסים נלחמו בכל שלושים שנים בערך, כולל במלחמת קרים ב-1853-56 כשהשטח המישורי מזמן מתקפות פעם אחר פעם אחר פעם. המלחמות גררו אחריהן מיליוני הרוגים ומתים מהקרבות והרעב. חילופי שלטון ומהפכות, התמוטטות כלכלית ופגיעה אנושה בדורות העתיד, בעיקר בשכבת הצעירים שנשאה ברוב הנטל המלחמתי.
לאחר מלחמת העולם השניה, ב-1945 רוסיה שלטה על מזרח אירופה שבעל כורחה הפכה לחלק מהגוש הסובייטי. כשאין מכשולים טבעיים אז פשוט ממציאים אותם. יוצרים אזורי חיץ. המרחק בין מוסקבה לברלין - שם עבר הגבול בין המערב לבריה”מ - היה כ-1,500 קילומטרים. כתגובה לשליטה הרוסית באירופה הוקמה ברית נאט”ו ב-1949 - North Atlantic Treaty Organization. ברית שאיחדה את המדינות במערב אירופה וארה”ב לגוש צבאי לוחם.
הניסיון לשמור על שטחים עצומים גבה מחיר כלכלי כבד מרוסיה. הצורך לתחזק את המכונה העצומה שבתוכה כיסי התנגדות רבים ועמים שאינם אוהדים את הרוסים או את הקומוניזם גרם בסופו של דבר לקריסתה של ברית המועצות ולרוסיה עצמה. המדינה עם הנשק הגרעיני הגדול בעולם, שהגיעה להישגים מדעיים כבירים כמו אדי מים נעלמה כלא היתה, והותירה את העמים חופשיים להזמין מקדונלדס, דמוקרטיה ואת המערב…ורוסיה שהיתה כל כך חלשה ושבירה, לא הגיבה לבריחה של המדינות אל עבר ארה”ב. קרוב ל-15 מדינות נוצרו מחדש, ובהן פרו מערביות, פרו רוסיות ונייטרליות כמו המדינות במרכז אסיה - אוזבקיסטן, אזרבייג’אן וטורקמינסטן.
המדינות שהצליחו לחמוק מהלפיתה הרוסית אל זרועותיה של ברית נאט”ו היו פולין, רומניה, הונגריה, לטביה, ליטא, אסטוניה, צ’כיה, בולגריה, סלובקיה ואלבניה. המדינות שרצו ולא אתרע מזלן הן מולדובה, גיאורגיה ואוקראינה. בעיניים רוסיות אוקראינה היא מדינת חיץ בין מוסקבה למערב ולכוחות נאט”ו. אוקראינה היא המכשול. היא רכס ההרים. היא המדבר. היא האוקיינוס עבור מוסקבה, כמו שלארה”ב יש אזורי חיץ אליהם אף כח צבאי לא יתקרב והם: כל השטחים של חצי הכדור המערבי.
למה בעצם יש אזורי חיץ? ובכן, נוסיף אל המימד הגיאוגרפי את המימד האנושי. לראשי מדינות אין את היכולת לדעת מה מתחולל בראשם של מנהיגי המדינה השכנה, ובוודאי שאין להם מושג מה יתחולל בראשם של מנהיגי המדינה בעוד עשרים או שלושים שנים. משום שמנהיגים אינם יכולים לדעת מהן כוונותיה של מדינה אחרת הם פועלים באי וודאות, חשש ופחד, המאלץ אותם להצטייד באמצעי הגנה צבאיים.
על מנת שמדינה תוכל לשרוד היא מצטיידת בכח צבאי. מערכת היחסים בין המדינות היא אנרכיה שהיא ההפך מהיררכיה שבה יש גוף עליון מעל למדינות. אין גוף עליון מעל לארה"ב או רוסיה או סין, ובהינתן שהאנרכיה היא המצב הקבוע בין המדינות הרי שכל מדינה השואפת לשרוד רוצה להיות חזקה באזור שלה - בשכונה שלה.
המשמעות היא שעל מנת להתגבר על הנחיתות הגיאוגרפית של רוסיה עליה להבטיח לעצמה אזורי חיץ, מפני שהגיאוגרפיה שלה פשוט גרועה, ואזורי חיץ עבור מה שנתפס בעיניים רוסיות הוא חיוני עבורה. גם לארה”ב כפי שהעולם ראה ב-1962 במשבר הטילים בקובה יש אזורי חיץ, והיא הגיבה בתקיפות כשבריה”מ חדרה לאזורי החיץ שלה.
לאחר נפילתה של בריה”מ הגבול הצטמצם. המרחק מממרכז ברלין אל מוסקבה השתנה והגבול עבר אל אוקראינה והיה קרוב מאוד למוסקבה, כמה מאות קילומטרים בלבד. ארה”ב נותרה המעצמה היחידה בעולם והמלחמה הקרה בין בריה”מ לארה”ב הסתיימה. צלילי השירה הליברליים חצו יבשות ואוקיינוסים עד כדי שספרו המפורסם של פרנסיס פוקיאמה, “קץ ההיסטוריה והאדם האחרון”, יצר תנועה של ספרים זהים כמו של העיתונאי תומאס פרידמן, “הלקסוס ועץ הזית”, המתאר את הגלובליזציה המשפיעה על העולם באופן שאין מלחמות במדינות בהן יש סניפים של חברת מקדונלדס.
אין עוד מלחמות גדולות. כולם יכולים ללכת לנפוש בים. אפילו סגן הנשיא, אל גור השתעמם בבית הלבן והתחיל לדבר על התחממות גלובלית ואקלים…
והעולם הפתוח והליברלי הזה הלהיב את העמים בעולם לחפש עבור עצמם הגדרה חדשה. לא עוד לחיות בצילה אל אימפריה או בצילן של מלחמות עולמיות ומעצמות. להקות שרו על שלום עולמי, בין אם זוהי להקת יו-2, שהסולן שלה בונו, הפך לשגריר של שלום בין סכסוכים שונים בעולם, ובין אם אלו הם הרכבים אלקטרוניים כמו Faithless ששטפה את היבשות עם להיטה האלמותי - God is a dj.
ובין הצלילים של העולם החדש נשמע מלמול מהעולם הקודם, ויתכן שאולי הוא היה אחד היחידים בעולם המשתנה, שאמר פעמים רבות שזוהי אשליה ליברלית, ומאמריו כמו נאומיו נראו לאנשי העולם החדש הליברלי, יותר הטרדות והצקות של פרופסור דינוזאור, שעדיין תקוע אי שם במלחמה הקרה בין בריה”מ לארה”ב. אבל…ככל שהשנים עברו ומערכת היחסים בין רוסיה לארה”ב קיבלה תפנית מסוכנת ב-2014 מאמריו החלו ללכוד את תשומת ליבם של יותר ויותר צעירים שהתעניינו להבין את העולם המשתנה. זהו פרופסור ג’ון מירשהיימר מאוניברסיטת שיקגו.
פרופסור מירשהיימר מטיל את רוב האשמה במשבר בין רוסיה לאוקראינה על ארה”ב ומספק שפע של עדויות התומכות בטיעון הריאליסטי שהוא מבטא. הוא חוזר שוב ושוב על הבעיה בהתנהלות האמריקאית - הנחלת דמוקרטיה בעולם לא הצליחה בוייטנאם, עירק, אפגניסטן, סוריה, לוב, מצרים ולא באוקראינה, אלא, שההבדל העיקרי שהפעם ארה”ב מתגרה על סף דלתה של מעצמה גרעינית.
אחד הביטויים העיקריים שפרופסור מירשהיימר משתמש כדי להמחיש עד כמה המערב בראשות ארה”ב מטעה את הציבור הוא שבתחילת דבריו הוא מדגיש, “אין כל עדות או הוכחה שכוונתיו של פוטין היו לפלוש לאוקראינה ולהקים מחדש את רוסיה הגדולה“. מירשהיימר שעקב אחר נאומיו של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, מצטט מתוך נאומו בפברואר 2021 הוא אמר את הדברים הבאים: ”אני רוצה להדגיש שוב…אוקראינה אינה עוד מדינה שכנה, אלא היא חלק מההיסטוריה שלנו, התרבות הרוח…” בהמשך הוא מתאר את ההיסטוריה המשותפת של אוקראינה ורוסיה, את המהפכה הבולשביקית ואת הטעויות שביצעו מנהיגי המהפכה כמו יוסף סטאלין ואחריו ניקיטה כרושצ’וב בנוגע לאוקראינה. הוא מוסיף, “כמובן, איננו יכולים לשנות את אירועי העבר, אך עלינו לפחות להודות בהם בגלוי ובכנות, ללא כל הסתייגות או פוליטיקה…“
בנאום ביולי 2021 אמר פוטין, “אתם (האוקראינים) מעוניינים במדינה עצמאית משלכם. בבקשה….הפדרציה הרוסית הכירה במציאות הגיאופוליטית החדשה: ולא רק הכירה, אלא, אכן, עשתה רבות לאוקראינה כדי לבסס את עצמה כמדינה עצמאית. לאורך שנות ה-90 הקשות ובאלף החדש, סיפקנו תמיכה ניכרת לאוקראינה. כל "חשבון מדיני" של קייב שתרצה ליישם, בשנים 1991–2013, החיסכון התקציבי של אוקראינה הסתכם ביותר מ-82 מיליארד דולר, בעוד שכיום היא מחזיקה בסכום של 1.5 מיליארד דולר בלבד של תשלומים רוסיים עבור מעבר גז לאירופה . אם הקשרים הכלכליים בין מדינותינו היו נשמרים, אוקראינה הייתה נהנית מהטבה של עשרות מיליארדי דולרים”.
המשמעות היא שמבחינה כלכלית וחברתית אוקראינה זקוקה יותר לרוסיה ולכן, התפיסה שרוסיה בראשותו של פוטין רצתה לכבוש את אוקראינה רק מפני שפוטין “משוגע”, היא לא יותר מתעמולה מערבית. רק כדי לסבר את האוזן - קרוב ל-15% מהאוכלוסיה האוקראינית יצאה מהמדינה לחפש מקומות עבודה לפני 2019, וקרוב ל-60 אלף רופאים עזבו אותה בשנת 2020. אוקראינה היא לא מדינה שרוסיה תרצה לשלוט עליה ולכבוש אותה הן מפני שיש בה כיסי התנגדות עצומים - מיליוני אוקראינים המתעבים את השלטון הרוסי - ומשום שהיא גדולה ומשתרעת על פני שטח של כ-600 אלף קמ”ר, ולשם כך רוסיה צריכה כח אדם צבאי של מעל מיליון חיילים רק כדי לכבוש אותה ולשלוט בה.
אם ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה מכיר בעצמאותה של אוקראינה מדוע הוא יצא למלחמה ? על כך בפוסט הבא.